מטרת החוקרים הייתה להעריך את שיעורי התמותה הספציפית מסרטן (cancer-specific mortality - CSM) ותמותה מסיבות אחרות (other-cause mortality - OCM) בחולים עם תת-סוגים היסטולוגים נדירים של סרטן הערמונית.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו שימוש במסד נתונים של מעקב, אפידמיולוגיה ותוצאות סופיות (2004-2020), ויישמו מודלים מתחרים של רגרסיה של סיכונים (competing risks regression - CRR).
תוצאות המחקר הדגימו שמתוך 827,549 חולים, 1,510 (0.18%) היו בעלי קרצינומה דוקטלית, 952 (0.12%) היו בעלי קרצינומה נוירואנדוקרינית, 462 (0.06%) היו בעלי קרצינומה רירית ו-95 (0.01%) היו בעלי קרצינומה של תאי טבעת חותם. בשלב המקומי, שיעורי CSM לאחר חמש שנים לעומת OCM נעו בין 2% לעומת 10% בדוקטלית ו-3% לעומת 8% בחולי רירית, ל-55% לעומת 19% בחולי קרצינומה נוירואנדוקרינית. בשלב מתקדם מקומית, שיעורי CSM לעומת OCM לאחר חמש שנים נעו בין 5% לעומת 6% באצינרית, ל-14% לעומת 16% בחולי דוקטלית, ול-71% לעומת 15% בחולי קרצינומה נוירואנדוקרינית. בשלב גרורתי, שיעורי CSM לעומת OCM לאחר חמש שנים נעו בין 49% לעומת 15% בתאי טבעת חותם ו-56% לעומת 16% בקרצינומה רירית, ל-63% לעומת 9% בקרצינומה דוקטלית ו-85% לעומת 12% בקרצינומה נוירואנדוקרינית. ב-CRR רב-משתני, חולי קרצינומה נוירואנדוקרינית מקומית (יחס הסיכונים 3.09), נוירואנדוקרינית מתקדמת מקומית (יחס הסיכונים 9.66), דוקטלית מתקדמת מקומית (יחס הסיכונים 2.26), ולבסוף קרצינומה נוירואנדוקרינית גרורתית (; p < 0.001 יחס הסיכונים 3.57 בכל הגילאים) הציגו שיעורי CSM גבוהים יותר בהשוואה לחולי אדנוקרצינומה אצינרית.
החוקרים הסיקו כי בהשוואה לאדנוקרצינומה אצינרית, חולים עם קרצינומה נוירואנדוקרינית בכל השלבים וקרצינומה דוקטלית מתקדמת מקומית מציגים שיעורי CSM גבוהים יותר. לעומת זאת, שיעורי CSM של אדנוקרצינומה של תאי ריריות ואדנוקרצינומה של תאי טבעת חותם אינם שונים מאלו של אדנוקרצינומה אצינרית.
מקור:
תגובות אחרונות